רפאל ליבור

אז יצא לי לטייל. בפתח תקווה שבוע שעבר, הייתי בהדר גנים. התלוויתי לאוהד ון לואן, שעובד איתי. אנחנו עובדים ביחד כבר כמה שנים, בעיקר על המדידות, אבל הנה, הפעם אני באתי לעזור לו בעסק שלו. הוא קלידן בחסד, ויש לו ציוד הגברה, אז באנו ללוות את הרב צחי קליין שעשה התוועדות לנוער של הדר גנים במסגרת אחד הארגונים שם, לא זוכר איזה. . ההתוועדות הייתה מהממת. הריקודים היו עם אנרגיה של כור גרעיני שהתפוצץ, והיה כיף. . זה היה מגניב לראות. אנשים גרים בפתח תקווה. לומדים ברמת גן. חיים בעיר. . זה הגניב אותי. . תחשבו על זה. בניין מגורים אחד, של 70 משפחות נניח, זה יכול להיות ישוב בפני עצמו... . אני אף פעם לא גרתי בעיר. נדיר שהייתי בעיר אחת במשך כמה ימים. גדלתי בישוב קטן. אני גר בישוב יחסית קטן. כפרי. . מוזר לי לדמיין את החיים בעיר. . התרשמתי מאוד לטובה ממי שיצא לי לפגוש שם. אנשים משכמם ומעלה. היידה פתח תקוה. . . . אבל זה היה שבוע שעבר. . אתמול נסעתי להר החרמון. שלג וזה. יש שם עדיין מלא מלא שלג. . במסגרת העבודה שלי ב-8 חודשים האחרונים במשק עץ השדה ביצהר, נסענו לטיול. המשרה שלי שם די חלקית אם אפשר לקרוא לזה ככה.